מהו גישור?

הגעתם לבית המשפט, עוד לא התחלתם לספר לשופט עד כמה אתם צודקים והוא כבר שואל אתכם: "מדוע שלא תנסו ללכת לגישור?" מהו הליך הגישור, מהם מאפייניו ויתרונותיו, מה מבדיל אותו מהליכים אחרים שנועדו לסיים מחלוקות וסכסוכים, למי מיועד ההליך ומה נדרש ממגשר, על כך במאמר הבא…..

תשובה: טרם נרחיב על סגולותיו ויתרונותיו של הליך הגישור, נאבחן בינו לבין ההליכים המוכרים והשגורים יותר והם ההליכים המתנהלים בבית המשפט ובמסגרת בוררויות.
על דרך הכלל, אנו מורגלים, כי סכסוכים ומחלוקות, כתובתם אחת, בית המשפט, שם אמון השופט על עשיית הצדק, כפי שיקבל ביטוי בפסק הדין. לשופט אין מרחב תמרון, אלא במסגרת הדין היינו, סעיפי החוק ותקדימים, ולפיכך פסק הדין יקבל או ידחה את התביעה, ולכאורה אין "אמצע". גם הצדדים, באמצעות עורכי דינם, ובמסגרת כתבי טענותיהם (כתב התביעה וכתב ההגנה), יכוונו טיעוניהם בהתאם להיבט המשפטי הצר, הנסמך אך על דברי חקיקה ואסמכתאות משפטיות (פסקי דין ותקדימים של בתי המשפט השונים).

בבוררות המצב דומה, גם כאן המסגרת הכובלת והמגבילה היא משפטית גרידא, אם כי קיימת אפשרות לפטור את הבורר מהדין המהותי, או מסדרי הדין והראיות, ואולם בסופו של יום והליך, על הבורר כמו גם השופט לפסוק בין שני המדיינים בפניו ובד"כ ינומק פסק הבוררות על כרעי הדין.

כדאי גם לדעת, שעל פסק בורר אין ערעור (למעט במסגרת שנקבעה בחוק הבוררות, המאפשרת בורר נוסף), והעילות לתקיפת פסק בוררות הינן מוגדרות ומצומצמות, ומשאירות פעמים רבות את הצדדים לבוררות מתוסכלים ובפני מבוי סתום.

שאלה: מה מאפיין את הליך הגישור?

תשובה : הליך הגישור הינו הליך המוסדר היום בחוק, והוא מאפשר לצדדים להעלות בפני גורם שלישי אובייקטיבי – "מגשר", שבד"כ עבר הכשרה והתמחות, את טענותיהם, במסגרת הליך שנקרא "גישור", ע"מ שזה ינסה להביאם לכלל הסכמה והסדר, שניתן לתת לו תוקף של פסק דין.
הליך הגישור, בשונה מההליכים המתנהלים בבית המשפט או בבוררות, הוא הליך וולנטרי, והמשמעות היא שאיש אינו כופה על הצדדים לפנות להליכי גישור, או להתמיד בהם. גם המגשר אינו יכול לחייב את הצדדים להתמיד בהליכי הגישור, או לכפות עליכם תוצאה כלשהיא. ההליך ניתן להפסקה בכל עת על ידי מי מהצדדים, או ע"י המגשר, אם מצא מכל סיבה שהיא, כי ההליך אינו מתאים לגישור, כמו למשל, כאשר מי מהצדדים מתנהג שלא בתום לב.
במסגרת ההליך רשאי המגשר להיפגש, בנוסף לפגישות המשותפות, עם כל אחד מהצדדים בנפרד, מה שאסור ובלתי אפשרי בבית המשפט/בבוררות, ועשוי לשמש עילה לפסילת השופט/הבורר.
ההליך מתנהל בסודיות גמורה, וכל מה שנאמר במסגרתו אינו יכול לשמש איש מהצדדים, בכל מסגרת אחרת שהיא. גם הפגישות הנפרדות חסויות לחלוטין.

שאלה: במה מותר הגישור על פני בית משפט או בוררות?

תשובה: כאמור בבית המשפט ובבוררות, על השופט הבורר להכריע במחלוקת שבפניו, עפ"י העובדות ובמסגרת הדין.
בסופו של יום יש "מנצח" ו"מפסיד", אשר יתכן שיהא עליהם להוסיף ולנהל קשרים ביניהם (עסקיים, אישיים ועוד). האמוציות בד"כ מתעצמות וההליך אורך זמן רב וגוזל משאבים בזמן, בכסף ובבריאות.
גדולתו של הליך הגישור, וזה יתרונו העיקרי, שבמסגרתו מקבלים הצדדים המגושרים את האפשרות, להעלות אינטרסים נוספים מצדם, שאינם רלבנטיים, או לגיטימיים בהליך המשפטי, וניתן במסגרתו גם להביא בחשבון היבטים נוספים לסכסוך/למחלוקת, היבטים שאינם בגדר עילות משפטיות צרות, שאין להם מקום בבית המשפט. בגישור כל אלו ניתנים להישמע, והם מגדילים את מגוון הפתרונות האפשריים להסדר, הסדר שיהיה מקיף, הוגן וממצה, שייתן ביטוי גם לאינטרסים ולהיבטים אלו ואשר יביא, בין היתר, לכך, שהצדדים יניחו את המועקות המתלוות לסכסוכים ומחלוקות, ויאפשר להם להוסיף ולקיים קשרים ביניהם.

טול לדוגמא מקרה בו שניים אוחזים בארגז תפוזים וכל אחד טוען לבעלות עליו. על השופט להכריע במחלוקת על סמך הראיות שלפניו ועל פי החקיקה הרלבנטית, כך שבסופו של יום ינתן פסק דין לפיו האחד יזכה בתפוזים והשני יצא אבל וחפוי ראש.
במסגרת הליך הגישור ובמסגרת האינטרסים הנוספים שהצדדים יוכלו להעלות בפני המגשר , עשוי להתברר, כי האחד משתמש בתפוז לסחוט ממנו מיץ, ואילו השני עושה ריבות מקליפותיו…,
נקל לשער, את תחושת ההקלה, שחשו הצדדים בצאתם מהליך גישור שכזה, כאשר "זה נהנה וזה אינו חסר", לאחר שהניחו את מועקת הסכסוך מאחוריהם, ופנו להמשך דרכם.

או למשל, בסכסוך בין לקוח לספק או נותן שירות, ניתן להגיע להסדר לפיו נותן השירות יפצה את הלקוח באין ספור דרכים ואפשרויות (תוספת בתקופות האחריות, הנחה בתיקונים ובחלקי חילוף, שדרוג ועוד כיוצ"ב, כך ששוב "זה נהנה וזה אינו חסר", והניצים יוכלו להוסיף ולקיים קשרים ביניהם.

יוצא, שבמסגרת הגישור מקבלים הצדדים המגושרים הזדמנות, לפתוח פתח למחוזות רבים, וניתנת להם למעשה האפשרות הנדירה, ל"עצב" בעצמם (בהסכמה ביניהם כמובן), את פסק הדין (הוא ההסדר שיובא בסופו של ההליך לאישור בית משפט).

שאלה: מי יכול לפנות לגישור?

תשובה: אין כל מגבלה על פנייה להליכי גישור, לא על מיהות הצדדים ולא על מיהות המחלוקת והסכסוך. ניתן לפנות לגישור גם טרם פנייה לערכאות ולא להמתין שהשופט ישלח את הצדדים לגישור.

שאלה: האם יש הכרח שמגשר, יהא בקי בנושא שבמחלוקת?

תשובה: ככלל יש יתרון לכך שהמגשר מכיר את המטריה שבליבו של הסכסוך, ואולם קיימת חשיבות גדולה יותר לאישיותו של המגשר, לאופן בו הוא מנהל את הליך הגישור, לאווירה שהוא משרה, לאמון שהוא יוצר וליכולתו להציע פתרונות יצירתיים שהצדדים יאמצו. הכרת הנושא שבמחלוקת מאפשרת מגוון רחב יותר של פתרונות ואולם הבסיס להצלחה מצוי באישיותו של המגשר ובגורמים שמניתי לעיל.

 

  אין לראות באמור לעיל כייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
כל הזכויות שמורות לב.ז.א. בן זקן, גרינגליק ושות' משרד עורכי דין, ואין לעשות באמור כל שימוש ללא קבלת רשות.